הביטוי "קולוניאליזם התיישבותי", המתגלגל על לשונם של אנשי אדמיה ואקטיביסטים זה שני עשורים, מלא כיום תפקיד מרכזי בחזית ההתנגדות הפרוגרסיבית לציונות.
המונח, שהחל את דרכו כתיאוריה ביקורתית על נסיבות לידתן של מדינות כארצות הברית, קנדה ואוסטרליה, משמש כיום גם לדה־לגיטמיציה גורפת של ישראל, להצגתה כישות קולוניאלית זדונית ולהצדקת האלימות הטרוריסטית הננקטת נגדה. בספר קולוניאליזם התיישבותי: תאוריה אקדמית כנשק אידאולוגי, מציע אדם קירש מבוא ביקורתי קצר לרעיון זה ובוחן כיצד התפתח כעמדה פוליטית באצטלה מחקרית, אילו מסקנות מרחיקות לכת נובעות ממנו ביחס לישראל ולאמריקה, ומדוע הוא נגוע בשגיאות הטרגיות שאפיינו אידאולוגיות קיצוניות בעבר.
 
"הסיבה העיקרית שבגינה אני סבור כי חשוב להתמודד עם רעיון הקולוניאליזם ההתיישבותי", כותב קירש, "היא שנוכחתי לראות איך הוא מוביל אנשים התופסים את עצמם כאידיאליסטים למחוזות הרי־אסון מבחינה מוסרית – בנתיבים המוכּרים לנו מאוד מן ההיסטוריה המודרנית".
 
אדם קירש (נולד ב־1976) הוא משורר, מסאי ועורך בוול סטריט ג'ורנל. בצד אסופות שירה וספרים על ספרות וביקורת הספרות, פרסם קירש גם שורה ארוכה של מאמרים בכתבי עת מובילים.  קולוניאליזם התיישבותי: תיאוריה אקדמית כנשק אידאולוגי, שנכתב זמן קצר אחרי מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר, הוא ספרו הראשון הרואה אור בתרגום לעברית.